דע את זכויותיך: פיצוי על עיכובים וביטולים בטיסות

באילו מקרים יהיו זכאים הנוסעים לקבל פיצוי כספי על ביטול הטיסה? אילו שירותי סיוע על חברת התעופה לספק על חשבונה לנוסעים? וכן, באילו מקרים יחייבו בתי המשפט את חברות התעופה לשלם לנוסעים פיצויים לדוגמה (בנוסף לפיצוי על ביטול הטיסה)?

פיצוי על עיכובים בטיסה

במקרים בהם הטיסה בוטלה על-ידי חברת התעופה או נדחתה ביותר מ-8 שעות, זכאים ברוב המקרים הנוסעים לקבל פיצוי כספי שנע בין 1,300 ל-3,340 שקל לנוסע.

שיעור הפיצוי תלוי במרחק הטיסה. לדוגמה, במידה והטיסה שבוטלה הייתה ללונדון שיעור הפיצוי יהיה 2,220 ש"ח לנוסע, במידה והטיסה שבוטלה הייתה לבנגקוק שיעור הפיצוי יהיה 3,340 ש"ח, ובמידה שבוטלה הייתה ליוון שיעור הפיצוי יהיה בסך של 1,300 ש"ח. 

שירותי סיוע

חברות התעופה חייבות לספק לנוסעים שירותי סיוע כגון ארוחות, לינה בבתי מלון ותחבורה, בהתאם לזמן ההמתנה לטיסה. לכן, ככל והנוסעים נדרשו לשלם על שירותים אלה מכיסם, הם יהיו זכאים לקבל מחברת התעופה החזר עבורם, כנגד המצאת קבלות.

מידע נוסף ניתן למצוא – באתר טרמינל – זכויות נוסעים בטיסות

תביעת פיצויים

נוסעים יכולים לתבוע את הפיצויים שלהם על ידי פנייה ישירה לחברת התעופה או פנייה לסיוע מארגון זכויות צרכנים לקבלת הדרכה לגבי התהליך. עם זאת, גם אם חברת התעופה טוענת כי האחריות על ביטול הטיסה חלה על סוכנות הנסיעות בגלל שהנוסעים רכשו את כרטיסי הטיסה ממנה, אין לקבל טענה זה, משום שהאחריות לביטול הטיסה חלה על חברת התעופה ולא על הסוכנות.

שכן, חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב-201,2 (להלן: "החוק") קובע כי אף אם לא נחתם הסכם בין צדדי ה"קצה" (הנוסע ומפעיל הטיסה), חב מפעיל הטיסה כלפי הנוסע את מלוא החובות הקבועות בחוק:

"יראו מפעיל טיסה או מארגן שהנוסע מקבל ממנו שירות, אף אם אין בינו ובין הנוסע הסכם, כמי שמבצע מטעם מי שהנוסע התקשר עמו בהסכם את החובות המוטלות לפי חוק זה."

בדברי ההסבר לחוק הובהרה תכלית כריכת מפעיל הטיסה באחריות כלפי הנוסעים, על מנת להתמודד עם היעדר הקשר החוזי הישיר ביניהם: "לא אחת הצרכן רוכש כרטיס טיסה מסוכן נסיעות או מגורם מתווך אחר, ולא ישירות מידי מפעיל הטיסה… במקרה כזה לא משתכללת התקשרות חוזית… מאחר שהגורם האחראים לשיבושים בתכניות הטיסה של הנוסע הוא מפעיל הטיסה…הוא גם אחראי למתן הטבות לנוסע, מוצע לקבוע כי בנסיבות אלה יראו את מפעיל הטיסה… כמי שבא בנעלי הגורם שהנוסע התקשר איתו בחוזה" (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 413 עמ' 6).

כלומר, משעה שהחוק מבסס עילת תביעה ישירה נגד מפעיל הטיסה במקרה של ביטול טיסה, ומשעה שהטיסה – עבור הנוסעים בוטלה– הלכה למעשה, קמה לנוסעים עילת תביעה, ונוצרה יריבות (ישירה) בינם ובין חברת התעופה.

פיצויים לדוגמה 

 סע' 11 לחוק שירותי תעופה קובע כהאי לישנא:

"11.    (א)  בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 11,540 שקלים חדשים, אם מצא כי נעשה ביודעין אחד מאלה:

(1)   מפעיל טיסה או מארגן –

(ב)   לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה, בניגוד להוראות סעיף 6;

(ב)  בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנוסע עקב ביטול הטיסה או השינוי במועד המראתה או בתנאיה:

(1)   אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;

(2)   עידוד הנוסע למימוש זכויותיו;

(3)   היות ההפרה הפרה חוזרת;

(4)   חומרת ההפרה ונסיבותיה;

(5)   שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה.".

 כלומר, בבואו של בית המשפט לשקול הטלת פיצויים לדוגמה על חברת התעופה, בנוסף לפיצוי בגין ביטול הטיסה, על בית המשפט נשקול בין היתר – הצורך באכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, עידוד הנוסע למימוש זכויותיו, נסיבות ההפרה.