כל חייל ישראלי יודע את זה: ככל שהפז"מ דופק ותאריך השחרור מתקרב, כך מפלס ההתרגשות עולה אצלו. ואז מגיעים לחודשים ולשבועות שלפני תאריך השחרור, ומתחילים לחשוב כבר על החיים ה"אמיתיים" באזרחות.
על מנת להקל על המעבר הזה, וגם כדי שתהיה הזדמנות לנצל את ימי החופשה שייתכן שנותרו לחייל, הוחלט לאפשר לכל משוחרר עתידי לצאת לחופשת שחרור, הידועה יותר בקיצור שלה: חפש"ש. הנה כל מה שחשוב שתדעו עליה.
אז למה צריך חופשת שחרור?
התנאים של חופשת השחרור מנוסחים באחת מפקודות המטכ"ל האהובות ביותר על החיילים: זו המתייחסת לחופשות לחיילים המשרתים בשירות חובה. מטרת העל של חופשת השחרור היא לאפשר לחייל פרק זמן ראוי להתארגנות לקראת תחילה הפרק החדש של חייו – החיים לאחר השחרור.
בפרק זמן זה, החייל כבר יכול להתחיל ולבצע את הסידורים הראשונים שלקראת השחרור, לברר על האופציות שעומדות בפניו לאחר השחרור (לימודים, עבודה, טיסה לטיול לחו"ל) וגם לבלות ולנקות קצת את הראש. יש להדגיש כי בסמוך למועדי חופשת השחרור נערכים ימי עיון, קורסים וכנס משתחררים, שנועדו אף הם להכין את המשוחררים לקראת היום שאחרי. ייתכן שמועדי החופשה יחפפו איתם
חופשת השחרור: כל מה שחשוב לדעת
התנאים של החופשה מנוסחים בפרק ח' של המסמך, כשההגדרה העיקרית היא של מועד החופשה ומשכה. על פי התקנות, תפקידו של המפקד לוודא לפחות שלושה חודשים לפני שחרורו של החייל שהוא ינצל באופן מלא את ימי החופשה שמגיעים לו, הן החופשה השנתית והן החופשה הרגילה. את ימי החפש"ש מחשבים על פי מספר ימי החופשות שנותרו לו, כשלהם מוסיפים לעיתים ימים נוספים על פי אופי השירות של החייל או החיילת.
חייל ברמת פעילות ב' ומעלה זכאי לנצל חופשה "רגילה", על חשבון החופשה השנתית, כשההתייחסות אליה תהיה כאל חופשת שחרור. מבחינה מעשית, המשמעות הישירה של כך היא שברמות הפעולות הנמוכות, החיילים אינם זכאים לחופשה מוגדרת, גם אם חלוקת החופשות בלוח השנה הצה"לי כן מביאה לכך שהם יוצאים לשבוע חופש.
חיילים ששירתו ביחידה ברמת פעילות א', יקבלו שבעה ימי חופשה נוספים – ימים אלה אינם על חשבונה של החופשה השנתית ומתווספים אליהם. חיילים קרביים המשרתים ביחידה ברמת פעילות זו (מה שמוגדר כ"רמה א' פלוס"), יהיו זכאים לשבועיים חופש מעבר לחופשה הרגילה האחרונה, מה שמצטבר לשלושה שבועות חופשה. סביר מאד להניח שהקרביים שבין החיילים ישמחו לנצל עד תום כל יום מהחופשה הזו, לאחר השירות הצבאי האינטנסיבי שעברו.
מקרה נוסף אליו חשוב להתייחס חייל אשר משרת רק חלק מסוים מהשירות הצבאי שלו ביחידה ברמת פעילות א' ו/או בתפקיד קרבי. במקרה הזה, ימי החופשה שהוא זכאי להם ייקבעו על פי נוסחה מיוחדת, הלוקחת בחשבון את מספר הימים בהם אותו חייל שירת שירות תקין ברמת הפעילות הרלוונטית. את התוצאה של החישוב, אגב, מעגלים כלפי מעלה.
יש גם נסיבות חריגות
אחד הסעיפים החשובים ביותר בפקודת המטכ"ל נוגע למצבים בהם ניתן לבטל או לקצר את חופשת השחרור: לרוב, יהיו אלה מצבי חירום, בהם ברור שלא ניתן להוציא את החייל לחופשה (מבצעים צבאיים או מלחמות, למשל). על פי החוק, בסמכותו של מפקד בדרגת אלוף משנה ומעלה לאשר ביטול או קיצור את חופשת השחרור. יוצאים מכלל זה ימי החופשה על חשבונה של החופשה השנתית והצבורה של אותו חייל.
חיילים ששירתו בשירות קבע, מבצעים תהליך שחרור דומה באופן יחסי לזה של חיילי החובה, אלא שיש כאן הבדל משמעותי ביניהם: חיילים המשתחררים מקבע אינם זכאים כלל וכלל לחופשת שחרור.
