זה לא סוד שבצבא ההגנה לישראל פועל אחוז ניכר של נשים, שלוקחות על עצמן מספר מגוון של תפקידים. כיום, השירות של נשים הוא לא "סטטיסטי" בלבד, כאשר הן משרתות בתפקידים בעלי חשיבות מכרעת: לראיה, נתונים שהתפרסמו בתחילת שנת 2015 והצביעו על הכפלה של מספר הלוחמות בצה'ל תוך פרק זמן של שנתיים בלבד.
שאלה שעולה בוודאי בכל מקרה ומקרה נוגעת לזכויות שמקבלות החיילות במהלך השירות הצבאי שלהן, וכמובן שגם לאחריו. המאמר הבא ינסה לעשות לכם קצת סדר בבלאגן.
המין לא קובע – אבל מה כן?
כצעד ראשון, יש להתייחס לכך שהתקנות בישראל לא מבדילות לרוב בין חיילים לחיילות, גם אם יש מצבים שכן: למשל, סכום המשכורת שמקבלות החיילות מעט גבוה יותר. כשזה נוגע לזכויות שניתנות לאחר השחרור, עשויים כן להיווצר הבדלים "לא רשמיים" בין חיילים וחיילות, ולו מכיוון שהזכויות מתבוננות על משך השירות של החיילים המשוחררים, שמשתנה בין המילים. במילים אחרות:
כל אבחנה שמגדירה זכויות שונות למשרתים 24 חודשים (לרוב, חיילות) לבין אלה המשרתים 36 חודשים (חיילים), יוצרת למעשה הבדל בזכויות בין חיילים לחיילות. לא תמיד זה מדע מדויק – ייתכן שחייל ייצא מהצבא מסיבות שונות לאחר שנתיים – אך ברוב המקרים כלל האצבע הזה נכון.
העובדה שהחלוקה היא על פי משך זמן השירות בצבא, ולא מינו של החייל, נראית לנו ברורה: אחרי הכול, אסור כיום להפלות אדם על פי מינו, לטובה או לרעה. ההתבוננות כאן היא על הצרכים הנקודתיים מצד אחד, כמו במקרה של המשכורת הצבאית, אך גם על סוגיות "טכניות" הנוגעות למהות השירות עצמו.
מענק שחרור, פיקדון אישי ומה שביניהם
זכות ראשונית לגביה ניתן לראות הבדל בין חיילים לחיילות, היא מענק השחרור האישי. סכום כסף זה מועבר לחשבון הבנק של החייל המושחרר תוך פרק זמן הנע בין 20 ל-60 יום לאחר השחרור. אם חוזרים לאבחנה שבוצעה מלאה, אפשר לראות שהיא משפיעה כאן על גובה המענק.
משוחררי צבא ההגנה לישראל או השירות הלאומי ששירתו 24 חודשים מקבלים מענק בגובה של 11,634 ש'ח (לוחם/ות), 10,102 ש'ח (תומכי/ות לחימה) או 8,205 ש'ח (אחרים/ות).באופן לא מפתיע, סכומים אלה נמוכים ביחס למי שמשרת 36 חודשים, שמשתייך כמעט תמיד על המין החזק יותר: 17,793 ש'ח ללוחמים, 15,239 ש'ח לתומכי לחימה ו-12,307 ש'ח לאחרים.
הפיקדון האישי הוא הזכות המשמעותית השנייה שמבצעת את ההאבחנה בהתאם למשך זמן השירות. בקצרה, אלו הם סכומים שעומדים לרשות החייל או החיילת המשוחררים בחמש השנים הראשונות שלאחר השחרור למספר מטרות מוגדרות (לימודים, לימודי נהיגה, השכרה מקצועית, הקמת עסק עצמאי, נישואין או רכישת דירה), ואשר בשנתיים שלאחר מכן ניתן לנצל לכל מטרה אחרת.
מבחינת גובה התשלום, אפשר לראות גם כאן שהמשרתים 36 חודשים זכאים לסכומים גבוהים יותר מאשר אלה ששירתו 24 חודשים. לוחמים/לוחמות ששירתו 24 חודשים מקבלים 18,635 ש'ח (לעומת 28,500 ש'ח למשרתים שנה יותר מכך), כאשר סכומים של 16,168 ש'ח יינתנו לתומכי/תומכות לחימה (24,390 ש'ח עבור המשרתים 36 חודשים) ו-13,154 ש'ח לאחרים/ות (לעומת 19,731 ש'ח למשרתים שנה יותר מכך).
החיים שלאחר הצבא
הזכויות העיקריות שעומדות עבור חיילים וחיילות, כאמור, אינן שונות. עם זאת, ברור שיכול להיות הבדל בנוגע לאופן המימוש שלהם, או לכדאיות המימוש שלהם. אם לוקחים בתור דוגמא את העבודה המועדפת, אפיק של לא מעט משוחררים לאחר החזרה לאזרחי, אפשר לראות שיש בתוכה מקצועות המוגדרים כ"גבריים" יותר – עבודה במפעלים או בבנייה, למשל. אין הדבר אומר שחיילות לא יכולות להתקבל אליהם, כמובן, אלא שהדבר נפוץ פחות.
