מטרת העל של הביטוח הלאומי היא לספק לנו את ה"ביטחון שלנו", כך שנוכל לקבל כספים בעת הצורך: פנסיה, פציעה, אובדן כושר השתכרות וכן הלאה. על מנת לקבל את הזכויות האלה במידת הצורך, וכדי להימנע מחובות ועיקולים, אנחנו נדרשים לשלם לביטוח הלאומי סכומי כסף מדי חודש בחודשו, החל מגיל 18.
חיילים משוחררים אשר נכנסים למים העמוקים של האזרחות מוצאים עצמם לא פעם אובדי עצות בחודשים הראשונים, מבלי שהם מודעים לזכויות המגיעות להם על פי חוק ולחובות שלהם.
אז מה בין הביטוח הלאומי לחיילים המשוחררים? המאמר הנוכחי ינסה לעשות לכם קצת סדר בבלאגן, בהתייחס לנקודות הזיקה המרכזיות ביניהם.
עבודה נדרשת
את הסקיררה אנחנו מתחילים עם אחד ההיבטים החיוביים של הביטוח הלאומי, ביחס לחיילים משוחררים: האפשרות לקבל ממנו את מענק העבודה המועדפת (עבודה נדרשת). את המענק מקבלים כאשר משלימים פרק זמן מינימלי, שהוגדר בחוק, של עבודה במשרד מלאה באחד מבין המקומות הבאים: מפעלי תעשייה ובתי מלאכה, תחנות דלק, אתרי בנייה, אתרי גידול חקלאיים, בתי מלון, בתי אריזה וכן בטיפול באנשים בעלי מוגבלויות.
אתם מוזמנים לקרוא באתר את כל מה שחשוב לדעת על העבודה המועדפת, התנאים לקבלת המענק ואופן הקבלה שלו.
דמי אבטלה
חיילים משוחררים רבים לא "מוצאים את עצמם" לאחר השירות הצבאי, כשחלקם מתקשים למצוא עבודה. מבחינת הביטוח הלאומי, עשוי החייל לקבל ממנו דמי אבטלה – למשך תקופה של עד 70 יום בשנה הראשונה שלאחר השחרור – כאשר והא עונה של אחד משני תנאים: ראשית, הוא "מובטל" על פי הגדרה, כלומר, רשום כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה ומתייצב בה על מנת לקבל הצעות עבודה.
בנוסף, נדרש החייל לצבור תחושת אכשרה. סכום הכסף שמקבלים, אם מקבלים, נעשה בחישוב פרטני לכל חייל, כאשר ייתכן שתקופת השירות הצבאי או הלאומי שלו תילקח בחשבון. נקודה מרכזית נוספת היא שחיילים משוחררים שהופנו להכשרה מקצועית מטעמו של שירות תעסוקה פטורים מתקופת האשרה למשך שנה אחת לאחר השחרור.
תגמולי מילואים
חיילים משוחררים אשר מתייצבים לשירות מילואים, כפי שדורש החוק מפעם לפעם, מקבלים תגמולי מילואים. הגורם ממנו מקבלים את התגמול משתנה בהתאם למאפייני החייל המשוחרר – שכיר יקבל את התגמול מהמעסיק, למעט שכירים שעובדים פחות מ-75 יום בשלושת הימים שלפני שירות המילואים.
האחרונים יקבלו את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי. עובדים שכירים ועצמאים גם יחד, או כאלה המועסקים אצל יותר ממעביד אחד, יכולים לקבל ממנו את התגמול העיקרי, בעוד היתר יינתן על ידי המוסד לביטוח לאומי.
סטודנטים או חיילים משוחררים שאינם עובדים יקבלו את תגמול המילואים מהמוסד לביטו חלאומי באופן ישיר. עובדים עמצמאים או מובטלים לא נדרשים להגיש תביעה כלל לצורך קבלת התגמול עבור המילואים.
גובה תגמול המילואים נקבע על פי שיעור ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים שקדמו לשירות המילואים, אנשים שאינם עובדים יקבלו את הסכום המינימלי שהוגדר בחוק לצורך זה (סכום המשתנה מדי שנה), בעוד שהמקבלים דמי אבטלה יקבלו תגמול בשיעור של דמי האבטלה עצמם.
פטור זמני מתשלום דמי ביטוח
הסברנו קודם לכן כי כל אזרח ישראלי נדרש לשלם ביטוח לאומי וביטוח בריאות, למעט מקרים מיוחדים. במקרה של חיילים משוחררים ומסיימי השירות הלאומי-אזרחי, יש חדשות טובות: הם זכאים לפטור זמני מתשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות למשך חודשיים, ממועד השחרור, וזאת כאשר הם אינם עובדים (הן כשכירים והן כעצמאים) במהלך תקופה זו. הפטור לא ניתן לחיילים שנמנו על מצבת אנשי הקבע של צבא ההגנה לישראל.
